על מנת לשפר את הביצועים התרמיים של יחידות הזכוכית בחזית, מומלצת זיגוג כפול או משולש.
עם טכנולוגיית זיגוג כפול, גז אינרטי מוקף בין שתי זגוגיות הזכוכית. הארגון מאפשר לאור השמש לעבור דרכו תוך הגבלת רמת האנרגיה הסולארית הבורחת מהזכוכית.
בתצורה בעלת זיגוג משולש, ישנם שני חללים מלאי ארגון בתוך שלוש זגוגיות. התוצאה היא יעילות אנרגטית טובה יותר והפחתת קול יחד עם פחות עיבוי, מכיוון שיש הפרש טמפרטורה קטן יותר בין הפנים לזכוכית. אמנם ביצועים גבוהים יותר, זיגוג משולש הוא אפשרות יקרה יותר.
לעמידות משופרת, זכוכית רבודה מיוצרת עם שכבת ביניים פוליוויניל בוטיראל (PVB). זכוכית רבודה מציעה מספר יתרונות, כולל חסימת העברת אור אולטרה סגול, אקוסטיקה טובה יותר, ואולי בעיקר, היצמדות בעת ריסוק.
בהתייחס לנושא הפגיעה בבניין והתנגדות לפיצוצים, המבנה החיצוני מתפקד כקו ההגנה הראשון מפני קליעים. כתוצאה מכך, האופן שבו החזית מגיבה לפגיעה תשפיע באופן משמעותי על מה שקורה למבנה. אמנם, קשה למנוע מהזכוכית להישבר לאחר פגיעה משמעותית, אבל זכוכית רבודה, או סרט נגד התנפצות המוחל על זיגוג קיים, יכיל טוב יותר את רסיסי הזכוכית כדי להגן על דיירי הבניין מהפסולת.
אבל יותר מסתם להכיל את הזכוכית המרוסקת, ביצועי קיר מסך בתגובה לפיצוץ תלויים באינטראקציה בין היכולות של האלמנטים השונים.
"בנוסף להקשחת האיברים הבודדים המרכיבים את מערכת הווילון, החיבורים ללוחות הרצפה או לקורות הרצועה דורשים תשומת לב מיוחדת", כותב רוברט סמילוביץ, Ph.D., SECB, F.SEI, מנהל בכיר, Protective Design
& אבטחה, Thornton Tomasetti - Weidlinger, ניו יורק, ב-WBDG של "תכנון בניינים כדי לעמוד בפני איומי נפץ".
"חיבורים אלה חייבים להיות ניתנים להתאמה כדי לפצות על סובלנות הייצור ולהכיל את הסחיפות בין הקומות והעיוותים התרמיים כמו גם להיות מתוכננים להעביר עומסי כבידה, עומסי רוח ועומסי פיצוץ", הוא כותב.